Daf 26b
מַתְנִי' הַמַּפְרִישׁ שְׁנֵי סְלָעִים לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה.
Rachi (non traduit)
והשני ירעה. לפי שנקח ממעות אשם לשם אשם:
מתני' שתי סלעים. זהו דין אשם דכתיב בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם:
אַלְמָא ''מְעִילָתוֹ'' – אֵיל אָשָׁם. רֵישָׁא קָרֵי לֵיהּ לִ''מְעִילָתוֹ'' גְּזֵילוֹ,
בְּמַאי אוֹקֵימְתַּאּ לִ''מְעִילָתוֹ'' דְּרֵישָׁא – גְּזֵילוֹ. אֵימָא סֵיפָא: אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין, אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָה וְיָבִיא עִמָּהּ, סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ.
Rachi (non traduit)
אימא סיפא כו'. על כרחיך לאשמו דסיפא הוא אשם ראשון שהרי איל זה לשמו נלקח ולמעילתו הוא אשם מעילות ולא לתשלומי הקרן דהא קתני יביא סלע וחומשו לתשלומי קרן וחומש:
אלא מאי למעילה דרישא גזילו. הוא האשם הראשון דאיתהני האי מהקדש דידיה בשתי סלעים שהפרישו לשמן וילקח בהן שני אילים לחולין דיפה שתי סלעים מקריב ליה לאיל מעילות והוא לאשמו דקתני במתני' והיפה עשרה זוז יהיב ליה למאי דאיתהני מהקדש כלומר יקריבנו לאשמו הראשון ויהיו תשלומין לקרן וחומש שמעל בהן והיינו לאשמו דקתני מתני':
אֶלָּא, ''מְעִילָתוֹ'' – מַאי דְּאִיתְהֲנִי מֵהֶקְדֵּשׁ וְיֶשְׁנוֹ מִשְׁתֵּי סְלָעִים דְּאַפְרֵישִׁנּוּ[ן] לְאָשָׁם וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחוּלִּין, דְּיָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים מַקְרֵיב לֵיהּ אֵיל אָשָׁם, וְיָפֶה עֲשָׂרָה זוּז יָהֵיב לֵיהּ לְמַאי דְּאִיתְהֲנִי מֵהֶקְדֵּשׁ דְּהָוֵה לֵיהּ גְּזֵילוֹ, וְחוּמְשׁוֹ. וּמַאי ''מְעִילָתוֹ''? גְּזֵילוֹ.
וְעוֹד, קָתָנֵי סֵיפָא: אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין, אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ, אַלְמָא חוֹמֶשׁ בַּהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
אלמא חומש בהדי קרן מייתי ליה. והאי דהדר ומקשי ממתני' דלא תימא קרא אישתעי בדנהנה מקדשי בדק הבית או מהקדש עולה הילכך חומשו כי מייתי ליה בהדי איל אשם לא נפיק דחומש כי קרן בעי מהוי אבל האי דקרן גופיה אשם הוה כי מייתי חומש בהדי אשם של מעילה שפיר דמי. תא שמע מסיפא:

ועוד מדקתני סיפא. היכא דמעל בסלע והשני יקרב למעילתו דע''כ האי למעילתו איל לאשם מעילות הוא דהא קתני ויביא עמה סלע וחומש לקרן וחומש:
אִילֵּימָא אֵיל אָשָׁם, לְמֵימְרָא דְּחוֹמֶשׁ בַּהֲדֵי אַיִל מַיְיתֵי לֵיהּ? וְהָכְתִיב: ''וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו'', אַלְמָא בַּהֲדֵי גְּזֵילוֹ מַיְיתֵי לֵיהּ!
Rachi (non traduit)
למימרא דחומש בהדי איל אשם מייתי ליה. אם הביא אשם שהוא שוה על ב' סלעים כדי חומש הקרן נפטר מן החומש והכתיב כו':
גמ' אילימא איל אשם. של אשם מעילות:
גְּמָ' מַאי ''מְעִילָתוֹ'' דְּקָתָנֵי רֵישָׁא, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ?
אֶחָד לְאָשָׁם וְאֶחָד לְחוּלִּין, אִם הָיָה שֶׁל אָשָׁם יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לִמְעִילָתוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ.
Rachi (non traduit)
יביא סלע וחומשו. מביתו שמה ששיבח אשם בשתי סלעים שבח הקדש הוא:
ויביא עמה סלע וחומשה. קרן שמעל בו ויפלו לנדבה שהרי ממותר אשם הראשון בא:
והשני. שהוא חולין יקרב למעילתו לאשם מעילתו. והשתא קרי לאיל האשם של אשם מעילות מעילתו:

אחד לאשם ואחד לחולין. מעל בסלע אם היה של אשם יפה שתי סלעים יקרב לשמו הראשון שהרי לשמו נלקח וממעות שהופרשו לו:
לָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְחוּלִּין, אֶחָד יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים וְאֶחָד יָפֶה עֲשָׂרָה זוּז – הַיָּפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי – לִמְעִילָתוֹ.
Rachi (non traduit)
לקח בהן שני אילים לחולין. לאכילה ומעל במעות ויצאו לחולין ויש עליו לשלם אשם של עשרה זוז לקרן וחומש של אשם ראשון ואשם בשתי סלעים לאשם מעילות אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים ואחד מהן עשרה זוז היפה שתי סלעים יקרב לאשם מעילות והשני היפה עשרה זוז יקרב למעילתו מפרש בגמ' יקרב בשביל אשם ראשון והרי נפטר מקרן וחומש. והשתא קרי למעילתו גזילו:

אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה – אֲסוּרָה אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה. שֶׁעַל הַסָּפֵק בָּאָה מִתְּחִלָּתָהּ, כִּפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ.
Rachi (non traduit)
שעל הספק כו'. הילכך כמי שלא נודע דמי:
ואסורה בהנאה. כשאר חטאת העוף ספק שאסור באכילה שמא חולין היא ונבלה היא ובהנאה נמי אסורה דשמא קדש היא וקדש שאינו נאכל אסור בהנאה אחרת שהרי לכלבים לא יאכילנו:
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק, אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁלֹּא יָלְדָה – תֵּצֵא לְחוּלִּין, אוֹ תִּמָּכֵר לַחֲבֶרְתָּהּ. אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי – תַּעֲשֶׂה וַדַּאי, שֶׁמִּמִּין שֶׁמְּבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע מְבִיאָה עַל הוֹדַע.
תָּנֵי לֵוִי כְּוָתֵיהּ דְּרַב: חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק, אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי – מַזֶּה דָּמָהּ וּמוֹצֶה דָּמָהּ, וְכִפְּרָה, [וּ]מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.
אִם מִשֶּׁנִּמְלְקָה נוֹדַע שֶׁיָּלְדָה – אָמַר רַב: מַזֶּה דָּמָהּ וּמוֹצֶה דָּמָהּ, וְכִפְּרָה, [וּ]מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק נֶאֱכֶלֶת.
Rachi (non traduit)
אסורה באכילה שמא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת:
וְכִי אִיתְּמַר דְּרַב, עַל הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף בְּסָפֵק, אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי – תַּעֲשֶׂה וַדַּאי, שֶׁמִּמִּין שֶׁהֵבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע – מְבִיאָה עַל הוֹדַע.
Rachi (non traduit)
וכי איתמר דרב אהא איתמר. דתנן בפרק דם שחיטה (לעיל כריתות כב:) האשה שהביאה כו' ועלה קאי רב ואמר אם משנמלקה נודע לה כן שילדה ודאי מזה ומוצה כמשפט חטאת העוף כדכתיב (ויקרא ה':
ט') והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה וגו'.
הזאה שאוחז בראש העוף ומעלה ומוריד והדם ניתז. מיצוי שמקריב ומקיף בית מליקתו לקיר המזבח וסוחט:
אֶלָּא מַתְנִיתִין בְּנוֹדַע לָהּ דְּלֹא יָלְדָה, וּבְדִין הוּא דְּמוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה, וּמַאי ''תִּקָּבֵר'' – מִדְּרַבָּנַן.
Rachi (non traduit)
ובדין הוא דמותרת בהנאה. דחולין גמורין היא ומשום חולין בעזרה נמי ליכא למימר דלא אסרה תורה אלא שחיטה אבל מליקה לא אבל רבנן גזרו דאסור בהנאה שמא יאמרו נהנין מחטאת העוף ספק:
לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת. אֵימַת לֹא מִשְׁתַּמֶּרֶת? אִי מֵעִיקָּרָא – חַיָּה הָוְיָא! אִי לְבַסּוֹף – קָמְנַטַּר לַהּ!
Rachi (non traduit)
אי מעיקרא. קודם מליקה חיה הוות ובעלי חיין אינן מקבלין טומאה:
שאינה משתמרת. כיון דעל הספק באה ולא לאכילה הוה קיימא לא שמרוה יפה ונפסלה בהסח הדעת שמא נטמאה:
חַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק. אָמַר רַב: וְכִיפֵּר. אִי הָכִי, אַמַּאי תִּקָּבֵר?
Rachi (non traduit)
אם משנמלקה נודע לה. שלא ילדה:
אָמַר רָבָא: אֲמַר קְרָא: ''אוֹ הוֹדַע אֵלָיו'' – מִכָּל מָקוֹם. הַשְׁתָּא דְּאָמַר: כִּי מִתְיְידַע לֵיהּ מַיְיתֵי חַטָּאת, אָשָׁם תָּלוּי לָמָּה בָּא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: שֶׁאִם מֵת, מֵת בְּלֹא עָוֹן. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: מֵת, מִיתָה מְמָרֶקֶת! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּיסּוּרִים.
אֵימָא כִּי מִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא דְּמַיְיתֵי חַטָּאת, מִשּׁוּם דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לָאו עַל הָדֵין חֵטְא קָא אָתֵי, אֲבָל אָשָׁם תָּלוּי, דְּעַל הָדֵין חֵטְא קָאָתֵי, אֵימָא הָכִי נָמֵי דְּמִיכַּפַּר, דְּכִי מִתְיְידַע [לֵיהּ] לְבָתַר דְּקָא מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי לָא מַיְיתֵי חַטָּאת.
Rachi (non traduit)
לאו על הדין חטא קאתי. כלומר לא על הדין לחודיה קאתי:
כֵּיוָן דְּיָלְפִי מֵהֲדָדֵי, לְמָה לִי דִּכְתִיב שָׁלֹשׁ יְדִיעוֹת גַּבֵּי יָחִיד וְגַבֵּי נָשִׂיא וְגַבֵּי צִבּוּר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפֵיהֶן, דְּהָא גָּמְרִי לְהוֹן ''מִצְוֹת'' ''מִצְוֹת'', תְּנֵהוּ עִנְיָן הֵיכָא דְּמִתְיְידַע לֵיהּ בָּתַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא דְּמַיְיתֵי חַטָּאת.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, מֵהָכָא: מִכְּדֵי ''מִצְוֹת'' ''מִצְוֹת'' יָלְפִי מֵהֲדָדֵי,
Rachi (non traduit)
מצות מצות ילפי מהדדי. יחיד ונשיא וצבור דבכולהו כתיב מצות וילפי כולהו בהך גזירה שוה מהדדי במסכת הוריות (דף ח:) לדבר שחייבין על זדונו כרת וחייבין על שגגתו חטאת הילכך להא מילתא נמי לילפו מהדדי:
בְּנָשִׂיא שֶׁעָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת!
Rachi (non traduit)
נשיא עשוי להשתנות. דאי עבר מנשיאותו כשאר יחיד הוי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source